הלווייתו של אהרן שלוש

הלווייתו של אהרן שלוש – י”ט בניסן תר”ף, חמישה ימים לאחר סדר הפסח

קברו של אהרן שלוש בבית הקברות טרומפלדור. צילום: מתוך ויקיפדיה
קברו של אהרן שלוש בבית הקברות טרומפלדור. צילום: מתוך ויקיפדיה

מסע הלווייתו של אהרן שלוש יצא מביתו שבנוה צדק בשעה תשע בבוקר, והתפתל בכבדות ובאטיות ברחובותיה הצרים של השכונה, לכיוון הים הסוגר עליה ממערב. רבים מתושבי השכונות שנבנו על האדמות שגאל אהרן בחייו, הצטרפו לבני המשפחה ולעשרות המלווים, מנכבדי היישוב, שצעדו אחרי גופתו עטופת התכריכים שנישאה באלונקה בידי שלושת בניו ושלושת חתניו. ערבים מנכבדי יפו וסוחריה הצטרפו למסע הדומם ופסעו בצעדים מדודים אחרי הארון. נשים השקיפו מחלונות הבתים ומן המרפסות מלוות במבטן את התהלוכה החולפת, מזילות דמעה בחשאי. מעטות אף ירדו לרחוב וניצבו מן הצד במבט מושפל, אך לא הצטרפו למסע, שכן אין זה נתיב שנשים הולכות בו. יותר משעה הלכו המלווים לאורך שפת הים, פסעו על החול הרטוב שהקל על הצעידה. איש מבין המלווים לא פצה את פיו. לאורך כל הדרך נשמע רק קולו של הרב הקורא פרקי תהילים, בניגון מונוטוני, מלווה ברחש הגלים המתנפצים אל החוף. כשהגיעו אל מול בית העלמין, פנו ימינה וצעדו בכבדות בחולות הזהב הטובעניים במעלה הגבעה, אל המקום שנקבע כמקום קבורתו.
יותר משמונים שנה קודם לכן, בשנת 1838, נשאו אותם גלי ים את הספינה שהביאה את אהרן ומשפחתו אל חופי הארץ, ילד היה וטרם ציין בר-מצווה.
את מרבית חייו בילה אהרן ביפו, ויחד עם הוריו היה ממחדשי היישוב היהודי בעיר. אלא שאהרן היה גם איש חזון שהעז, ולאחר שעשה לרווחת משפחתו המיר את זהבו בחולות הנודדים שמצפונה של יפו, ורכש את הקרקעות שעליהן קמו השכונות היהודיות שמחוץ ליפו: נוה צדק, נוה שלום, אהל משה, מחנה יהודה, מחנה יוסף, שכונת קרטון ושכונת אהרן (שנקראה על שמו).

אהרן שלוש החולם הגשים את חזונו, היה ליהודי הראשון שתקע יתד מחוץ ליפו, בחולות שמתוכם צמחה לימים העיר תל אביב.

אהרן שלוש, שנקבר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור, היה סבהּ של אמי, שמחה בת אברהם חיים שלוש.