שכונת נוה צדק

נוסדה בכ’ בניסן תרמ”ז (1887) בידי אגודת “עזרת ישראל” מיסודם של שמעון ואלעזר רוקח.

השכונה הוקמה על קרקעותיו של אהרן שלוש שהקים שם את ביתו – הבית הראשון בשכונה יהודית מחוץ ליפו. אהרן שלוש הקים את ביתו בחולות בתרמ”ג (1883), קודם שהוקמה השכונה, וכך התחיל למעשה ייסודה של השכונה. תחילתה של השכונה ברחוב אהרן שלוש והמשכה ברחובות אחווה, ביסתנאי, שרעבי, כפר סבא, שטיין, רוקח, אמזלג ונוה צדק. השכונה נקראה כך על פי הפסוק בירמיה לא, כב: “יברכך ה’ נוה צדק הר הקֹדש”.

נוה צדק היוותה את הגרעין של ראשוני המתיישבים בתל אביב ולפיכך זכתה השכונה לכינוי “עריסתה של תל אביב”. בין תושביה בלטו אנשי ציבור, רבנים וסופרים (הרב קוק, הרב פפולה, ש”י עגנון, יוסף חיים ברנר, ש’ בן ציון ובנו הצייר נחום גוטמן).

בפי ערביי יפו נקראה השכונה “קומפניית שלוש”, שבוטאה בפיהם “קומבניית שלוש”.

בנוה צדק הוקמו בתי מלאכה וחרושת שהיוו את התשתית של תחילת התעשייה ביפוֿתל אביב והם: בית החרושת של ליאון שטיין לייצור מכונות ליציקה ולקידוח בארות, ברחוב רוקח 10; המאפייה של דוד הלוי זליבנסקי שהוקמה סמוך לביתו ברחוב שרעבי פינת רחוב נוה צדק (במאפייה אפו הן מצות כשרות לפסח והן לחם לכל ימות השנה); בית החרושת “בינייה” לייצור משקאות מוגזים בבקבוקים מיוחדים אטומים בגולה צבעונית. כשסיימו ללגום מן המשקה, הוצאה הגולה הצבעונית מהבקבוק והיא שימשה את הילדים למשחק. ברחוב רוקח פינת רחוב שלוש היה בית מלאכה לנרות.