הלווייתו של אהרן שלוש

הלווייתו של אהרן שלוש – י”ט בניסן תר”ף, חמישה ימים לאחר סדר הפסח

קברו של אהרן שלוש בבית הקברות טרומפלדור. צילום: מתוך ויקיפדיה
קברו של אהרן שלוש בבית הקברות טרומפלדור. צילום: מתוך ויקיפדיה

מסע הלווייתו של אהרן שלוש יצא מביתו שבנוה צדק בשעה תשע בבוקר, והתפתל בכבדות ובאטיות ברחובותיה הצרים של השכונה, לכיוון הים הסוגר עליה ממערב. רבים מתושבי השכונות שנבנו על האדמות שגאל אהרן בחייו, הצטרפו לבני המשפחה ולעשרות המלווים, מנכבדי היישוב, שצעדו אחרי גופתו עטופת התכריכים שנישאה באלונקה בידי שלושת בניו ושלושת חתניו. ערבים מנכבדי יפו וסוחריה הצטרפו למסע הדומם ופסעו בצעדים מדודים אחרי הארון. נשים השקיפו מחלונות הבתים ומן המרפסות מלוות במבטן את התהלוכה החולפת, מזילות דמעה בחשאי. מעטות אף ירדו לרחוב וניצבו מן הצד במבט מושפל, אך לא הצטרפו למסע, שכן אין זה נתיב שנשים הולכות בו. יותר משעה הלכו המלווים לאורך שפת הים, פסעו על החול הרטוב שהקל על הצעידה. איש מבין המלווים לא פצה את פיו. לאורך כל הדרך נשמע רק קולו של הרב הקורא פרקי תהילים, בניגון מונוטוני, מלווה ברחש הגלים המתנפצים אל החוף. כשהגיעו אל מול בית העלמין, פנו ימינה וצעדו בכבדות בחולות הזהב הטובעניים במעלה הגבעה, אל המקום שנקבע כמקום קבורתו.
יותר משמונים שנה קודם לכן, בשנת 1838, נשאו אותם גלי ים את הספינה שהביאה את אהרן ומשפחתו אל חופי הארץ, ילד היה וטרם ציין בר-מצווה.
את מרבית חייו בילה אהרן ביפו, ויחד עם הוריו היה ממחדשי היישוב היהודי בעיר. אלא שאהרן היה גם איש חזון שהעז, ולאחר שעשה לרווחת משפחתו המיר את זהבו בחולות הנודדים שמצפונה של יפו, ורכש את הקרקעות שעליהן קמו השכונות היהודיות שמחוץ ליפו: נוה צדק, נוה שלום, אהל משה, מחנה יהודה, מחנה יוסף, שכונת קרטון ושכונת אהרן (שנקראה על שמו).

אהרן שלוש החולם הגשים את חזונו, היה ליהודי הראשון שתקע יתד מחוץ ליפו, בחולות שמתוכם צמחה לימים העיר תל אביב.

אהרן שלוש, שנקבר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור, היה סבהּ של אמי, שמחה בת אברהם חיים שלוש.

אהרן שלוש בונה את ביתו בנוה צדק

בשנת 1883, או במועד לפני כן, רכש אהרן שלוש שטחי קרקע בנוה צדק, מה שנקרא מחוץ ליפו, בעיקר בעצמו וחלק ביחד עם ידידו אמזלק. כשהבניה הסתיימה והבית היה מוכן לקלוט את דייריו, ביקש אהרן את משפחתו לארוז את חפציהם לשכור עגלות שיובילו אותם לביתם החדש בנוה צדק.
המשפחה סירבה לבקשתו של אהרן שלוש לעבור, והיא נימקה סירוב זה מפחד מפני שודדים שהיו באזור, שהסתובבו באין מפריע הואיל ונוה צדק טרם נבנתה, ובית אהרן שלוש שנבנה מזה כבר, היה באותה עת בית בודד.

רק לאחר מספר שנים כשנוה צדק הייתה בעיצומה של הבניה, וזאת כמובן הודות לשתדלנותו של אהרן שלוש, הסכימה המשפחה לשים פעמיה לקחת את מטלטליה ולעבור ולהתגורר בבית החדש בחולות נוה צדק.

אהרן שלוש ושלושת בניו בכניסה לבית
אהרן שלוש ושלושת בניו בכניסה לבית

באותה עת בשנת 1899 רכשה אגודת עזרת ישראל קרקעות בשכונה מסביב לרחוב “אחוה” כיום, (שמה של האגודה בהיווסדה), ותרמה בכך במידה רבה לאכלוסה של השכונה, וליסוד שכונת התימנים מחנה יהודה, עוד בשנת 1896, על אדמותיו של אהרן שלוש הידועה כיום ככרם התימנים, השכונה נקרא בתחילה שכונת אהרן.

עד שנת 1902 שנה שבו נבנה בית הקברות היהודי ברחוב טרומפלדור הוא שימש את תושבי הסביבה עד אז נקברו יהודים בבית הקברות העתיק על גבעה ביפו צופה לפני הים.

יסוד שכונת נוה צדק נתן דחיפה לר’ זרח ברנט להקים את שכונת נוה שלום ב – 1890 והאיזור החל להתמלא בתושבים. תנופת הבניה הייתה רבה, והמשפט השגור בפיהם של הבונים היה: – “קודם נבנה ואחר כך נמדוד” הכוונה היא כמובן שדילגו, מרוב מהירות, על ההכנות התכנוניות הקשורות בבניה ובנו בקצב מהיר.

מסיבות ביטחוניות בשכונת נוה צדק נבנו הבתים שורות שורות כשבית צמוד לבית. בניה זו הייתה כאמור ביטחונית באופן שבשעות הלילה דיירי הבתים לא היו צריכים לצאת מבתיהם וברצותם להודיע דבר כלשהו לשכניהם העבירו את הידיעה מקיר לקיר לאורך טורי הבתים ברחוב רוקח ורחוב שטיין, כשראשיתם ברחוב שלוש והסתיימו בבתים התאומים בואכה רחוב פינס.

מידע נוסף על אהרן שלוש ניתן למצוא באתר ויקיפדיה.